תסריט לוידיאו-קליפ:

1.
אלוהים והשטן יושבים בשמיים על כסאות נוח, משחקים מסירות בכדור
קטן - כדור הארץ. אלוהים מחזיק את הכדור בידו, נושף קלות ובארץ
סופה משתוללת. אישה אחת בורחת ממנה. השטן נושף כדור אש קטן
ובארץ שרפה משתוללת. יער נדלק. איש אחד בורח ממנה. איש נוסע
במכונית שחורה. אלוהים נוגע באצבעו קלות במכונית. המכונית סוטה
ומתנגשת במשאית.

השטן ואלוהים מתחילים לרקוד לצלילי המוזיקה, גבם למתרחש בארץ.
ובארץ מלחמה: דם, פיצוצים, שואה, היטלר, סטאלין... והם ממשיכים
לרקוד.
לקחו הפסקה ארוכה. המאלכים נכנסים להיסטריה. מגיעות ידיעות
מכדור הארץ. מכונת הכתיבה מדפיסה. איש אחד מת בגטו. נשמתו עולה
לשמיים. הוא מניע את שפתיו. מספר למלאכים על המתרחש. נציג אחד
מהמלאכים מחזיק בידיו דף תקציר (ממה שמכונת הכתיבה הדפיסה) על
המתרחש בעולם והולך לאלוהים ושטן. לפני שהוא מספיק להיכנס
אליהם, הם סוגרים בפניו את הדלת וממשיכים לרקוד. שטן ואלוהים
מפסיקים לרקוד. השטן מתיישב על ברכיו, נכנס מתחת לגלימתו הלבנה
של האלוהים ועושה לו טוב.

2.
זוג עושה אהבה. הגבר גומר. לילה. הם הולכים לישון. השטן נוגע
קלות בבטנה של האישה. ילד נולד. חדר תינוקות בבית חולים, אך
תינוק זה זוהר והילה סביבו. זיק בעיניו. הילד גדל. בן חמש,
משחק עם ילדה ונוגע בה. מדביק אותה בזוהרו לרגע. אחר כך ההילה
משניהם נעלמת.

הילד גדל. עולה במדרגות אל בית הספר, ספר בידו. כנרית בשמלה
כחולה מנגנת על במה. באולם מעט קהל. בתחילה מעט נגני תזמורת
מאחוריה, אחר כך הם נעלמים. היא נשארת לנגן לבדה. הוא יושב
בכיתה לבדו. הילדים האחרים יושבים רחוק יחסית ממנו. המורה קורא
אותו ללוח. הוא לוקח את הטוש מידו של המורה. ההילה משתלטת,
המורה נבהל. הילד (בן 17-20, אולי 30) מצייר פרבולה או גרף על
הלוח ומסביב ללוח  נדלק אור. השיעור נגמר. כולם יוצאים מהכיתה.
הוא יוצא אחרון. מסתובב במסדרונות לבד. כולם סביבו בקבוצות או
בזוגות. הוא נכנס לאולם. לרגע עינייה של הנגנית ועיניו נפגשות.
הם מחייכים. הוא יוצא מהאולם. בחוץ, ליד המדרגות והספסל, זוג
בנות משוחחות. הוא מתקרב אליהן. הן אינן שמות לב לנוכחותו. הוא
מדבר אליהן. הן מביטות לעברו לרגע קט וממשיכות בעינייניהן. הן
יושבות צמודות זו לזו אך הוא מצליח לעבור דרכן (דרך הברכיים עם
הרגליים). מסתובב ברחובות, יושב מתחת לגשר. מדליק סיגריה, מעשן
עצבני. אחר כך, ברחוב ראשי, אוטובוס נוסע. מגיע לפנייה ופונה
לאחד הכיוונים. הילד-גבר שולח את ידו וכאילו במשיכת חוט מחזיר
את האוטובוס למקומו ההתחלתי לפני הפנייה. הנהג מחייך. הוא מבין
(הרחוב אנגלי והאוטובוס אנגלי, לא אוטובוס מעפן של אגד; למרות
שפה זה היה אולי אפקטיבי יותר). עולה לבניין. קופץ. בדיוק לפני
הנחיתה, משפשף את רגלו הימנית ועכוזו במכונית חונה (אותה
מכונית שחורה מהתאונה של מקודם ). הוא מאט. רגליו פוגשות
במדרכה והוא מתחיל ללכת ברחוב. איש מהעוברים ושבים לא שם לב
למה שארע. צלצול בפעמון הדלת. האם (האשה עם הבטן ממקודם) פותחת
את הדלת. הילד והנגנית בפתח. שלושתם מחייכים. נכנסים לתוך
הבית. הדלת נסגרת.

המוזיקה המתאימה עם גיטרות והרבה כינורות כמתבקש.