הדמעות שזולגות מעיניי חודרות אל תוך עורקיי.
הכאבים החולפים, העולם שזז.
הכל ממשיך הלאה.
אני באותה הנקודה.
אתה ממשיך הלאה, נפרד מדרכיי.
ואני שרויה בתוך נצח קיומי.

השמש שורפת את עורי.
הירח רק מזכיר לי עד כמה רחוקה אני מתחושותיי.
השמיים שחולפים, העולם שזז.
ואני באותה הנקודה.
אתה ממשיך הלאה, נפרד מדרכיי.
ואני שרויה בתוך נצח קיומי.


הגשם מקפיא אותי,
הטיפות שזולגות מסירות את חום גופך מעליי,
כאילו לא היה. למרות שבאמת לא היה.
העננים חולפים, העולם שזז.
הכל ממשיך הלאה.
אני באותה הנקודה.
אתה ממשיך הלאה, בלעדיי.
ואני שרויה בתוך נצח קיומי.

עלי שלכת מקיפים אותי.
שורשים של גזע בתוכי ואני במערומיי.
כעץ בודד בתוך יער שלם שמעולם לא נברא.
העלים נידפים, העולם שזז.
הכל ממשיך הלאה.
אני באותה הנקודה.
אתה המשכת הלאה, בלעדיי.
אני מתה בתוך נצח קיומי.