עילי צחור / משהו מציק |
שמיים שוממים,
עננים מעופפים
ופניך לתפארת,
מורידות דימעות של עופרת
לא אתן לך לבכות
כי על דרכי אנקוט,
גם את מרגישה עצובה
אך אין זאת דרך להיות בוכיה
לא אתן
לא אתן
כשאת עצובה,
האדמה חולה
כשלך יש משהו בלב,
גם החיות מרגישות את הכאב
וכשאת פגועה,
אני בעצמי מרגיש דקירה,
עמוקה עמוקה
וזה בגלל האהבה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|