ובחלומי הייתי נער גבעות. מפגין בכיכר למען שלמות ההתיישבות.
והייתה לי חברה שלובשת חצאית ומכנסיים שתומכת בטרנספר. והייתי
לוחש לה בלילות מילות אהבה לארץ ישראל השלמה. והיה לנו קרוואן
לבן על גבעה. וכל יום הייתי משקה את התרנגולות ומאכיל את הדשא.

והייתי עובד זר מגאנה. וחיפשה אותי משטרת ההגירה ולא מצאה, כי
התחבאתי בתוך קופסת נעליים של נייקי. והייתי מתאגרף שמרחף כמו
פרפר ועוקץ כמו דבורה. פיצצתי במכות ילדת נרות עם חולצה של
אביב גפן לעיני מיליארד טועים סינים.
והייתי גם חייל במחסום ונתתי לכולם לעבור. והייתי ילד בן שמונה
עם חגורת נפץ. והייתי ילדה בת שש-עשרה עם חגורה מזארה. והיה לי
חבר חייל שעומד במחסום ולא מעביר אף אחד. אפילו לא נשים
בהריון.
ובחלומי ישבתי על גדר ההפרדה, פיצחתי גרעינים וזרקתי אותם על
פלסטינים שאכלו את הקליפות. וקיבלתי חמש עשרה דקות של תהילה
וחילקתי אותן לאנשים שאין להם כלום במקרר. והם נתנו את המקרר
לאנשים שיש להם המון בשר קפוא, אבל אין להם איפה לשים אותו.
והייתי יאיר לפיד, שמראיין את עצמו בתוך קרקס של שוטים. שאלתי
אותו מה ישראלי בעיניו, והוא ענה שהוא לא יודע אבל בטוח שזה לא
מה שאלוהים התכוון. והייתי אלוהים, ואמרתי שאני לא קיים לפני
שהתפוגגתי בתוך עננה פרדוקסלית. ואז פסעתי לבד בגיא צלמוות ולא
פחדתי, אבל היה לי די משעמם. אחר כך רבצתי לי בנאות דשא עם כל
מיני אנשים מוזרים שאמרו שגלובליזציה זה רע ועישנו מרלבורו
אדום.
ובחלומי הייתי כלי שחמט במשחק שאת חוקיו אני לא מכיר.
בחלומי הייתי נער גבעות שחולם שהוא שמאלן סהרורי, ולא ידעתי אם
אני שמאלן סהרורי שחולם שהוא נער גבעות או נער גבעות שחולם
שהוא שמאלן סהרורי.
ואז התעוררתי וגיליתי שזה לא ממש משנה.