חושך.... הכל חשוך ומחניק, בטח יש בחוץ איזה 30 מעלות צלזיוס
ואני עדיין לא יודע מה אני... אני לא מצליח לפקוח את העיניים.
הלילה של אתמול זכור לי במעורפל , כמה תמונות של אורות
מעומעמים צחוקים ורעש המולה , ריח של אלכוהול, צבע של אבסינט
ושלושה מילים... שלושה מילים שלחשתי לך אתמול בלילה... כן
אתמול זו הייתה הפעם הראשונה שהייתי בטוח בזה, אמרתי את זה
בחיוך דבילי כזה... הסתכלתי עליך את היית כל כך איתי כל כך כאן
לידי.... כל כך יפה
"אני אוהב אותך" לחשתי לך באוזן...  היית מאושרת כל כך , חיבקת
אותי חזק הרגשנו כל כך טוב... ועכשיו אני לא יודע מה אני. איזו
הרגשה נוראית ! אני מרגיש כמו ערימה של שברי כד חרס בתוך שק
יוטה, אני שמח לפחות שאני שבור בחתיכות גדולות יחסית... ככה
יהיה לי יותר קל להדביק את עצמי בחזרה. פתחתי עיניים, הנה היא
כאן לידי היא עדיין ישנה גם היא שתתה יותר מדיי אתמול, היא כל
כך שלווה כאן לידי, כל כך יפה. לא... בעצם זה היה אתמול.

זה חרוט לי בראש, זה לא יוצא וזה לא ייצא...

קמנו תשושים ומסוחררים מהלילה הקשה בפאב הייתה זאת מסיבת הפתעה
לאחת החברות הטובות שלה שהסתיימה מוקדם מדיי, בתוספת כמה
חישובי שתייה שגויים וקיבלנו סוף שבוע של הקאות והאנגוברים
קשים מנשוא. היא אמרה שזו הפעם האחרונה שהיא שותה ככה, חייכתי
ואמרתי כן בטח...

התעוררתי אליה והתעלסנו בתשוקה עזת להבות אל תוך שעות הארביים
האדומות, נשקתי על לחיה ונשכבנו עוד קצת במיטה.
"מה השעה ?!" היא שאלה הסתכלתי בשעון "שיט את צריכה ללכת
לעבודה..." קמנו והתלבשנו בסערה במירוץ נגד השעון, קפה זריז,
עם סיגריה חפוזה ויצאנו לדרך, נשקתי לה לשלום ונכנסתי לרכב.
היא נכנסה לרכב שלה והתניעה נסענו במהירות עד שהגענו לרמזור
שבו אנו מתפצלים... אני שמאלה הבייתה והיא ישר לעבודה. הבטנו
אחד בשני מאוהבים כל אחד ברכבו שלו, אור ירוק ! הפרחתי לה
נשיקה באוויר והיא החזירה לי אחת בחזרה עוד לפני שסיימתי את
הפנייה שמעתי פיצוץ אדיר הבטתי ימינה בתמיהה וכל עולמי חרב
עליי... הכל היה בהילוך איטי הזמן כאילו עצר מלכת. קול נפץ של
מתכת נקרעת ! זכוכיות עפו לשמיים ! שמן ונוזלי מנוע ניתזו לכל
עבר, הכל מעורבב בתוך עננה סמיכה של עשן ואש ! עצרתי את הרכב
בחריקה נמהרת פרצתי מתוך הרכב בדהירה לכיוון מה שהיה פעם
המכונית שלה , עשן שחור נישא אל על והקדיר את השמיים והיה שם
ריח... ריח שאני לא יכול לשכוח ריח שאנו לא אמורים להריח
בחיינו. אני לא מאחל לאף אחד להריח את הריח הזה.. ריח של בשר
אדם מתבשל בדלק... הסתכלתי פנימה קורא לה , זועק לה ! אני לא
רואה כלום ! אני נחנק !  הסתכלתי הצידה וראיתי אותה... הנה היא
מוטלת חסרת חיים , עשרה מטרים ממקום התאונה, המראות צימררו
אותי הייתי חייב לגשת אליה המוח שלה היה שפוך על שטח ההפרדה
ידעתי שזה נגמר... נפלתי על האספלט החם מתפלש בשלולית של דם
ושמן כולם היו מתים מסביב ומשהו בתוכי מת מבפנים.

אהובתי היקרה הנה אני כאן יושב בביתי עדיין חנוק, עדיין מזועזע
רק אתמול בבוקר התנינו אהבים , שתינו קפה ועישננו סיגריה
ביחד...

הבטתי כל כך הרבה זמן בקבר החשוף , היית מונחת שם עטופה
בתכריכים, אני לא מאמין לך ! אני לא מאמין לך !
זה לא יכול להיות!!!

אהובתי היקרה, לנצח אנצור אותך בליבי... יושב כאן לבדי ומקדיש
לך את הסיפור האחרון שלי איתך.