חודי הדשא פוצעים רגלי
צמאים לכאבי,
והרוח
מבדרת שיערי
המצחקק ולוחש לה
סודותיי וכאביי
שתפזרם ברחבי עולם עוין.
עוד בייגלה מפוצפץ בפי
בעוד חבריו נשבעים נקמה,
בעוד שיניי מנסות לשוני לנשוך.
ובאישון לילה
מיטתי תזרוק גופי החבוט לרצפה
כסוס חסר רסן
הקורא תיגר על רוכבו.
הכל זה אמיתי?
או האם אויבי האמיתי
מקופל בתוך גולגלתי
שואף למותו
וכך
למותי? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.