"יבושו יכלו שוטני נפשי, יעטו חרפה וכלימה מבקשי רעתי.
ואני תמיד אייחל, והוספתי על כל תהילתך" (תהילים, עא')


עת מלחמה זו, עת לנטוע, עת לטעת זרעי יסוד.
נמל הרוחות מפזר ערפול חושים סוער,
בדומיית ההרים, שתיקת הגבעות,
תחינת האדמה מדממת.

עיני שטנה ורדיפה לא יוכלו מול
עיניים כלות נשימה שומרות האמונה.
עטופי חסד נעורים נלחום אהבת כלולות
נחדש ימינו כקדם.

כעס עצור ופורקן התפילה בזעקת מתינו,
ומי ישלים חייליך, אין מוצא, אין נמצא.
שומר אחי אנוכי, וצווחת הילוד מבשרת בשורת נביאים.

עת מלחמה זו, עת לנטוע, עת לטעת זרעי יסוד.
ובבוא ענן בהיר מלובן, תהה עת שלום,
עת לנטוע, עת לטעת...