אני מדמיין שזה יום יפה, חם, קייצי, עם רוח מדברית נעימה
שמלטפת את גופינו.
אני מדמיין שאנחנו הולכים יחפים לאורך החוף כשהגלים נוגעים בנו
ברכות, והחוף הזהוב ריק מאיש. רק אני ואת.
אני מדמיין את הגלים ששוטפים את עקבותינו, את הרוח המפזרת את
שיערך הארוך ואת שמלתך העשויה משי שמתנופפת לאחור, כשהיא
מבליטה כל חלק מגופך המדהים.
אני מדמיין שאנחנו מחזיקים ידיים וצועדים לאט לאט, לא ממהרים
לשום מקום, כל הזמן שבעולם שם רק בשבילנו.
אני מדמיין איך בשלב מסוים אנחנו עוצרים, נעמדים האחד מול
השניה, פנים מול פנים, כשמילמטרים ספורים מפרידים בינינו.
אני מדמיין את ידי שעוטפות את גופך.
אני מדמיין אותנו רוקדים בקצב הגלים, מוסיקת טבע שקטה, רק
בשבילך ובשבילי.
אני מדמיין איך את מנשקת את שפתיי, מורידה ממני את חולצתי
ומנשקת לי את החזה.
אני מדמיין אותנו שוכבים על החול הלח, הגלים כבר נוגעים בכל
חלק מגופינו העירום.
אני מדמיין שאני מלטף ומנשק את גופך, את פנייך, שפתייך,
צווארך, שדייך, אוזנייך, בטנך, מנשק את רגלייך עד קצה
האצבעות.
אני מדמיין אותנו עושים אהבה.
אני מדמיין אותך אומרת לי שאת אוהבת אותי ושאין לך דבר בעולם
הזה חוץ ממני.
גם אני אוהב אותך.
אני מדמיין אותנו, זוג אוהבים צעירים, שוכבים על החול הרך,
הגלים מלטפים אותנו, מחובקים, צמודים זה לזו. רק אני ואת.
אני מדמיין אותך, אין לי אף אחת אחרת מלבדך, רק שאינני בטוח מי
את.
אולי זו את?
16/02/04, ארז |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.