אדם אור / בדידות |
מה שבטוח היא מציאותית, כמו הנשימה.
היא תמיד שם רק אתה לא מרגיש.
עד שמצטננים.
ואז היא חונקת, עד שאתה מחפש טיפות אף בדמות ידיד שלא דיברת
איתו שנים.
כדי לא למות.
ואולי כדאי להיות בשניים רק כדי להינצל מההתקפים הללו.
כי בסוף היא תנצח.
וליעדך הסופי, המוחלט, בו אתה משאיר את קליפתך ומשתחרר מגוש
הבשר שנקרא הגוף,
אתה תלך לגמרי לבד.
אולי תרחף, אבל
לבד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|