א. י. ל. / בועות |
...ואז הגיע הפריחה
וגם זרחה השמש
ושבה לעולם אורה
וכן שמחת הנפש.
וזמן חדש, חיים של אור
בלי צל מעיב, ללא ענן,
שמיים נקיים מכל,
מעב אויב וצר.
והזוכר גם הוא נדם,
נשכח לו עם הזמן.
אבוי לו לאותו עולם
שחי בבואת הנצח.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|