לירן קופמן / געגוע |
במיטה כחולה מלאה בפרחים אדומים אור נורה קטנה בצד יושב ורושם
את כל השירים ריח של בושם מתפזר באויר אנשים הולכים לשמוח
לשתות להשתכר וקר שם בחוץ הגשם יורד מכסה הוא את הכל ברטיבות
גדולה מכסה שבילים ללא כל תקנה ואני פה יושב וחושב איך ליבה שם
רחוק הוא פועם בחום בתוך ביתה מה היא חושבת ומה לה קרה איפה
הייתה ומה נשתנה בזמן שאני כבר לא בכף ידה יש שאלות רבות הן
מספור אך למה לי לשאול עם טעם המכאוב.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|