יוסף ברנשטין / שתיקה רועמת |
עד שהיו לרצף רועם
שהדיו כגלים נשברים
על החוף הסלעי.
יבשו את רוחי
כאדמה חרבה בבצורת
המצמיחה חריצים ובקיעים
ונשארת צמאה.
ואני כנחל אכזב
ממתין לגשם
שיזרום בעורקי
כנחל איתן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|