ישבתי בחדר , לבד היתי עצובה, ומולי שכב ספר פתוח שקראתי כדי
להרגע.
לפתע נשמע קול, בלופ בלופ אמרו הדמעות כשהם נתזו על עמודי הספר
הפתוח, ואז אמר הספר:
- נערתי הצעירה! מדוע הדמעות שלך נופלות על עמודי ומטשטשות את
כתובי?
- חשבתי, ועניתי. ספר יקר אינני יודעת...
- תשאלי אותן אמר הספר.
- אבל ספר, כל מה שהן אומרות זה בלופ בלופ
- אי פעם נסית לשמוע משהו אחר בדברי הדמעות?
שאל הספר.
-לא חשבתי ש.... כלומר נראה לי ש....
-בלי להצטדק! רק להקשיב....
פחדתי, מה עם הדמעות זולגות באשמתי, או אולי הן מנסות לברוח
ממני ?
ישבתי בלדר לבד , וקיויתי שאם עוד מישהו בעולם יצור דיאלוג עם
ספר חכם הוא לא יפחד לשמוע את אמת הדמעות.
וברקע בלופ בלופ אמרו הדמעות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.