|
בתוך צמר גפן מתוק השתוללתי
ביער קסום של ערוות תאווה
מנגינת סלסולים מזמינה התלה בי
מתוך החור השחור ורוד של לב לבה של הנאה
זיקוקי די-נור ניצתו מעיניים
עד כלות תימשך התשוקה
וגוף זר בעבע לי בין הידיים לרגע לא גרם
לי לחוש אבודה
אך אחר נופצו התקוות כשנדמנו
התרסקו חלומות כשהבנו
במבט
שאין
אני ואת
יש קו מפריד בנינו
וקוראים לו
דת
מוקדש למשהי שסיפורה נגע ללבי מאוד. |
|
|
אז איך שאני
יושב שם, בחדר
שלי, פתאום אני
שומע קול. אני
מסתכל מהחלון,
לא רואה כלום.
פתאום עוד פעם
הקול הזה. אני
פותח את הדלת
וצועק "מישהו
בבית?" אף אחד
לא עונה. אני
חוזר לחדר. שוב
הקול הזה. אני
מנסה לשמוע
מאיפה הקולות
מגיעים. בסוף
אני מגלה שהם
מהבטן שלי.
(מתוך ספר
הציטוטים
המפוברקים
המפוברק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.