בע"ה
ושוב בחדרי,
בשעת לילה
ראשי, ספון בכתביו
מילותיו למולי
אל מול ראשי - מרקדות.
ואני, איתו
ואיתם
בלילה-כולו-גוי
גוילים נשרפים
אותיות הפורחות.
משם במעוף,
לסיני הבוערת
בוערת.
שרפים וכרובים
נגינתו של עוגב.
וחזרה אל סבי
המלמל לו בשקט
מעל מיטתי
ארץ גרממיא
תחילת ירח אב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.