"מחפשת את היום של אתמול"
ככה זה שלשעון החול
אין עוד מה לאכול
הוא אף פעם לא שבע
לא יודע
כשהוא אוכל - אדם גווע

סבתא, האם את זוכרת?
זה אני, הנכד!
שמא קהו עינייך מראות?
האם נשארו לפחות זכרונות?
סיפורים על בביצע
וסבתא בישלה דייסה
והכסא שהונח בסמוך למיטה
שלא אפול, חלילה,
שאקבל מכה...

ארוחות צהריים
של אמצע יום עבודה ..
היית מתקשרת:
"אתה בא?"
טעם גן עדן, לכל הפחות,
אפשר להרגיש כבר מהריחות
היינו יושבים בשניים
מספרים בדיחות
מה טוב ומה נעים
כשבודדים קצת פחות

ופתאום מטופלת
דועכת לאט
כמעט לא זוכרת
רוצה רק לבד
לישון מבקשת
מדברת מעט
משפחה מיואשת
מביטה מהצד

סבתא שלי
את לא זוכרת?...
איך קלטת אותי
בטרם שלכת
"יש לך מישהי/מישהו?"
שאלת כמו מתבלבלת
ואני רק צחקתי
במבוכה מקולקלת

אל תלכי, סבתא,
אל תלכי
תישארי איתי עוד לילה אחד
זה אני, יינגלע שלך