ארבל הכרמלי / בין תקווה ליאוש |
אזלו דמעות בכייה,
היא יושבת ומחכה
אולי עוד יופיע על סף דלתה,
היא מצפה ומייחלת
לאותו חיוך נכסף שעדיין זוכרת,
ובינתיים מעשנת סיגריות בשרשרת
וחושבת שהוא עם אחרת...
מחשבותיה, בה מכרסמות;
באיטיות זחילתן- משגעות,
ומה נותר לה לעשות
מלבד מילים בשיר להעלות?!
האם ימשוך לבה אל התקווה
או שמא תגולל במילותיה מר גורלה?
האם תראהו בין השורות מזיכרונות הטוב
או שמא יובילוה גלגלי המוח לקללו?
הכל תלוי רק בה!
23/03/04 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|