|
בנבכי השקט העוטה חלקות חשופות בנפשי
צלילי שמך עוטפים אותי כמנגינה ענוגה
מנגינה נוגה מלטפת נוגעת חולפת
בכל חוזקה לופתת את הדממה
חונקת עד טיפת הדם האחרונה
טוב היה לי בשקט שלי!
אני צועקת לתוך החלל הריק
וקולי אינו נשמע באוזניו של איש
ההד נחלש מתעמעם ונמוג
מתי תעלם גם אתה?
מתי תתפוגג ההרגשה?
אותה תחושה...
של נשיקה תמימה...
ושוב, מהדהד בין כתלי:
די כבר, די כבר. די! |
|
|
אתמול חברה שלי
הלחיצה אותי,
ככה אחרי הזיון
אנחנו מחובקים
יחד, ולא יודע
למה האווירה
התאימה והקראתי
לה שיר שכתבתי,
לא משהוא גדול
ככה ארבע שורות,
ואז משום מקום
אני רואה דמעה
זולגת לה על
הלחי, שאלתי מה
קרה והיא אמרה
לי שממש עכשיו
היא נורא מתרגשת
כי אני מזכיר לה
את אבא שלה, מה
אני אמור להסיק
מזה שגם לאבא
שלה יש זין
קטן?
עמוס מהמוסד
בתור לקליניקה
און. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.