זה היה בגללך
הפעם ההיא
שהלכנו לים רק ההוא ואני
עם בקבוק של משקה
אני רציתי והוא הסכים.
יצאתי מהבית עם דמותך
ותכננתי שהיום אני מתנחמת
שהלילה אני מטביעה את יגוני
שמחר בבוקר אני כבר לא שלך.
הגעתי מדוכאת ושתיתי בלי רצון
את הנוזל המר והדוחה עד מעבר לשיכרון
היה קר מאוד ולהוא היה חיסרון
אפילו שלא ידעתי כבר מה מרגיש נכון.
והייתי מישהי שונה ומוזרה
שלא חושבת כמוני
מישהי שאני בכלל לא מכירה,
בכל זאת ידעתי, משהו חסר לו,
הוא לא היה אתה.
חשבתי לנסות לשכוח הלילה,
שהרגשות יחלפו כסערה
אבל הכל הרגיש אפילו יותר נורא
ורציתי נחמה, אבל לא ידעתי מה אני עושה.
בכל זאת התקרבנו ההוא ואני
תתעוררי ילדה! תתעוררי!
צעקה אני לשיכורה שהשתלטה עליה
אבל ראו זאת כבר בעיניה,
היא לא רואה שהיא עומדת לעשות
עוד אחת מהטעויות הרבות בחייה.
כך הלכנו שני האידיוטים הבייתה בחזרה
ובדיוק לפני שנשכבתי על הדשא חסרת תודעה
ובדיוק לפני שעצרה בגללנו מכונית משטרה
ולפני ששוטר דיבר ממנה מסתבר,
בשבילי אז הייתה מכונית שאליי דיברה,
התנשקנו אני והדביל.
זה שאני בכלל לא רוצה,
זה שאותי דוחה ומגעיל,
ואני באמת לא יודעת איך זה יצא.
כאילו לא הייתי שם בכלל.
תוך כמה שניות הבנתי, ולא ידעתי מה,
אבל הרגשתי למרות השיכורה, ששוב הרסתי.
הייתי מבולבלת ולא הבנתי איך הכל קרה
אבל כשחזרתי לעצמי, הרגשתי נורא.
עם ההוא לא דיברתי בערך חודשיים.
אפילו לא הסתכלתי לו בעיניים.
מזל שהוא עקשן, אחרת היו עוברות שנים
ואני וההוא היינו ממשיכים כמו שמן ומים.
מאז אותו לילה זרמו מים רבים
ואני וההוא בסדר עכשיו, לפעמים קצת רבים.
האשמתי אותו והאשמתי את עצמי במה שקרה,
אבל האשמה היא שלך.
הכל קרה כי רציתי הפוגה בראשי מדמותך
ניסיתי לשכוח שאני אוהבת אותך
שאני רוצה רק אותך
זה אתה אשם,
כי רציתי לברוח לרגע ממך
ואתה היית בתוכי
אז ניסיתי לברוח מעצמי.
וככה זה נגמר
עוד נסיון שלי לאוסף של נסיונות
בלא הצלחה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.