New Stage - Go To Main Page

סטף שרון
/
ועיניה היו בוהקות

ועיניה היו בוהקות

עיניה היו בוהקות
עת הייתי נשכב לצידה
מילותיה ריסיי מלטפות
גופי הבלום רעדה

שיריה הנוגים מרכינים
את ברושי שערי האבוד
ופחדי לאיטם נמוגים
ברחש לטיפתה המדוד

אצבעותיה חרשו מנגינה
תלמים על עורפי הסמור
זרועותיה פרטו נעימה
על משעול גופי הקמור

והיה לי ברור נשיקת אהבה
כי נגעתי מהות על פלגי חדוותה
עת הרוח לחש המיית ערבה
כבה לבי באחת  עם שחר לכתה



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 2/4/04 4:12
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סטף שרון

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה