עוד ועוד לעד.
בונים מגדל קלפים, מחזקים.
צובעים הכל בקור רוח.
שלא יראו.
בונים חומות, כדי להגן.
מגביהים
מעבים.
שמים שומרים
לא להיכנס!!!
רק לא!!!
ובסוף.
הם מבינים את המסר.
לא מתקרבים.
גם לא הסוחרים
גם לא האזרחים.
כולם מתרחקים, מגורשים.
ואז, הבניים מתמוטט.
נהרס ע"י אויב קטן.
ע"י הספק.
והחומותת
בעינן
עומדות.
וזכר לרגשות, לא נותר, רק מדי פעם, אבן בונה את עצמה, אבל
כואב, והשומרים,
הורסים אותה.
פוחדים |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.