|
גלילי מתכת חלודים
מתפוררים ובולטים
כמו חודים קהים
מתוך חולות צהובים
השפוכים מכל עבר
בפיזור דעת אלוהי
כאילו הכל-יכול הגדול
היה שבור לב
בעת בריאתם
ומתכת מתכלה לאט יותר
ובייסורים רבים יותר
מעצמות וכתמי דם
של מתים שנשכחים
במהרה -
יבוא משהו חדש
עם קולות ומראות
שהם בבואת תפילותינו
אך בגרעינם
הם גם הפעם
מרושעים כטבענו
שלא ישתנה
במהרה -
נאסוף את ניירות
זיכרונותינו
שמתגלגלים לאורך מדרכות
כמו שקיות ניילון
עם אוושת המכוניות
לתוך שקיות גדולות יותר
ואטומות יותר
של שכחה
ונפנה בחיפזון
אל עבר אופק חדש
עם דמויות זעירות רחוקות -
בבואות תפילותינו
מרושעות כטבענו. |
|
|
נו, למה הים
מלוח, יא
מטומטמת?
ג'ינג'ית תוקפת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.