תודה לך אמא
על שעזרת לי
לפחד
מכל מה שרע בחיים
שלא רצית שאבכה מכל שטות
ועכשיו הדמעות הן בפנים
שלא גוננת עלי כמעט
כדי שאדע לגונן על עצמי
שלא נתת לי חופש כמעט
וחיפשתי לברוח שנים.

תודה לך אמא
על שהענקת לי
ביקורת-
בונה
והורסת חיים
שהיית מסביבי שם תמיד
ואף פעם לא שם בשבילי
שרצית שאהיה כמו כולם
ורצית שאהיה יחודית
שאמרת שאת לא אשמה
ואני כך בעיקר בגללי.

תודה לך אמא
על שהרחקת אותי
משמחותי
הקטנות בחיים
ש"בטעות" הצלחת להוריד אותי
כל פעם כשעפתי למרומים
שדאגת שאלך ישר
כשרציתי רק אלכסונים
שהשתדלת שלא אחלום יותר מדי
כי העולם הרי שייך לאנשים מעשיים.  

תודה לך אמא
על שעזרת לי
והענקת לי
כל כך הרבה בחיים
כל כך הרבה שבגללך
נמאס לי לחיות לפעמים...

חייבת לציין שאת אמא שלי אני אוהבת מאוד...
כן, ברור שזה מבוסס עליה... רק לקחתי את זה קצת רחוק יותר