סימונה ברנשטיין / בריחה |
נעים בחוץ.
רואה אותך בעד החלון.
ואתה,
כאינך שם-לב אלי,
נשימתי נעתקת.
חלפה שנה
מאז ראיתיך.
לך זה לא משנה.
ואתה הרי יודע, את
הימים שהייתי זקוקה
לחיבוק דובי וחם,
כאומר
"אל תדאגי,
יהיה בסדר."
ועכשיו,
איני מרגישה-
דבר אינו חשוב יותר.
ממשיכה חיי,
ללא שמחת-חיים,
זאת, גזלת ממני!
22.3.04
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|