כל כך מבלבל, איך שהזמן מסוגל ויכול לשנות דברים, להפוך אותם,
לבלבל אותם כך שהעבר יראה כל כך מוזר... והעתיד - כל כך לא
צפוי...
אתה יכול היום, עכשיו, לקבל טלפון שיקפיץ לך את הלב, שיגרום
לכאב בטן ולחיוך שלא ייפסק שעות... טלפון, שאם היית מקבל פעם,
אפילו לא היית טורח לענות.
אתה יכול היום להתרגש מזכרונות עבר שגורמים לחמימות שכזאת
מבפנים, לשטף חם של רגשות שזורם בכל גופך, לא מפספס אף
נקודה... רק מלהזכר... רק מלחשוב... אבל אז, כשזה קרה, לא
הערכת, לא ידעת...
פעם הייתי מסוגלת להרשות לעצמי לא להבין או לא לרצות להבין.
היום הכל פתוח לי מול העיניים, גם עיוור היה רואה.
אני לא יודעת מה בדיוק שינה את ההווה שלי... בדיוק... אבל העבר
נראה אחרת, שונה... כאילו התווספו לו אירועים.
הקול שלו, החיוך שלו, החיבוק שלו נראה היום שונה...
פשוט יותר מוערך, אני חושבת.
את העבר איני יכולה לשנות, את ההווה אני יכולה לחיות, ולחייך,
כי אני יודעת שזה חשוב, ואת העתיד...? את העתיד אני יכולה
לשנות, ממה שלמדתי בעבר... ממישהו שאני אוהבת, ואוהב בעתיד...
כי אולי, במקרה...
הזמן יהיה מסוגל... |