היא נמצאת בתוך מערבולת רגשות
שונאת את העולם, עצובה מכדי לבכות
מסתכלת למטה - נעלמו כפות רגליה
עננה שחורה למעלה, מערבולת מתחתיה
מרגישה את הפחד זורם בעורקים
מנסה להתעלם מהקולות הזועקים
נאבקת בעיניה ללא כל הצלחה
מסתכלת מתחתיה וכל ברך כבר הלכה
מנסה להדחיק את רגש האימה
אולי כך תיעצר המערבולת האיומה
ופתאום למול עיניה עולה דמותו הענווה
וללא כל אזהרה בליבה יש אהבה
היא נהיית חיוורת, לבה מפסיק לפעום
הרוח שלה עפה, תוהה אם זה חלום
מגיעה לגן עדן עם המון שאלות
כיצד זה קרה שהפסיקה לחיות
לא הספיקה לשאול ויש תשובה מאלוהים
"הלב לא עומד ברגשות כל כך עזים"