[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שחר וינשטיין
/
שיר ערגה

אני מחכה לך בצללים המתרחבים,
מסתפקת בשבבים של אור עבורך,
כמו מנסרות קטנות של אושר,
מבהיקים מולי רסיסי צחוקך המחכה לי.
תמונות מהבהבות שלך מולי,
קטעי מראות מאוחדים שלנו,
צלילים הזויים המתדפקים על דלתי,
ניחוש ריחו של האיחוד.
מדמיינת את חיוכך לי,
אולי מבוייש קלות, אך בוודאי רומז לי-
"מהרי נא, יקירה, כי חיכיתי כה."
וכי הרי אין עז יותר מהצורך אלייך,
אל אותו חיוך מזמין,
אל אותה בלורית רכה תחת ידי.
ורצוני במלמולייך השנויים במחלוקת,
הזויים נאמרים במילה הנשמעת.

שוב אלי, אישי,
מן האש ומן הקרח.
חזור להתחלה אחרת,
מחוץ לאבנים ולקוצים-
אליי.






3/7/01







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אוקיי, אז חטפת
ילד תימני.

מה אתה עושה
איתו?

בא הביתה
ואומר:"אימא,
תראי. יש לי ילד
תימני"?





אד המתאבד תוהה


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/7/01 13:44
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שחר וינשטיין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה