חשבתי לנסוע לפארק כי רק שם יש המון בנות יפות שיושבות לבד על
ספסלים. בדרך, אולי אקנה ורד מהנודניקית עם הסלסלה ואשנן כמה
משפטי אהבה לא מקוריים.
אני אגיע קצת לפני השקיעה ואתיישב על אותו ספסל, קרוב-רחוק
אליה.
היא תהפוך דף בביאליק ותחייך אליי או אליו ושנינו נורא נתרגש.
וכשהיא תשאל מה השעה אני אציע לה סרט, ממש כמובן מאליו, והיא
תחייך בפעם השנייה ותגיד "למה לא ?"
אני אקנה שני כרטיסים לשורה אחרונה, והפרסומות יתחילו בדיוק
כשנגיע ושנינו נצחק בדיוק מאותן הבדיחות. בכל פעם שהאצבעות
שלנו יפגשו בתוך הפופקורן אני אחשוב איזה כיף לי שיש לי אותה
והיא תחשוב כמה קר לה בדיוק כשאני אחבק.
כשהסרט ייגמר, נחצה את הכביש ונכנס לפאב די מוכר. נדבר שפ על
כל הדברים שמעניינים רק את שנינו, וכשהיא תגיד שכבר נורא
מאוחר, אני אשאיר טיפ ענק למלצרית אדיבה ואלווה אותה יד ביד
אליה הביתה.
היא תציע שאני אעלה ותחליף למשהו קצת יותר נוח, ואחר כך תחליף
את האור בנרות. שירי אהבה שקטים יתנו לנו את הקצב המתאים
והצלליות שלנו יעשו אהבה כל הלילה על ארבעה קירות לבנים.
בבוקר היא תקום ותכין שני קפה עם כמות נכונה של סוכר וכשאני
אשאל אותה "איפה היית עד היום ?" היא תשים לי אצבע על השפתיים
ותגיד "תשתה את הקפה שלך לפני שהוא יתקרר".
לקראת הצהרים אתנצל ואגיד שאני באמת מוכרח כבר ללכת והיא תצחק
ותגיד "זה בסדר" ותנופף לי מהמרפסת עד שאיעלם.
ברחוב שלי שוב לא תהיה חניה ואני אחנה די רחוק ואקלל כל הדרך
לקומה השביעית את הטכנאי שמנסה כבר שבועיים לנצח את המעלית.
כשאת תפתחי לי את הדלת בשיער פרוע ובעיניים עייפות אני בכלל לא
אנסה להשוות ואשקר לך בטבעיות כשתשאלי את כל השאלות המיותרות.
אחר כך אחבק אותך ואלטף לך את השיער בתנועות מכאניות של זוגות
נשואים. אני אתקלח במים קרים ואת תחכי לי במיטה רק בשביל שאבוא
ואמשוך מעל שנינו סדין מטונף.
את תנחרי ואני אתהפך אל הקיר ואתעורר קצת לפני השקיעה.
אז אקום, אצא מהחדר על קצות האצבעות ואלך, אולי למטבח כדי
לשתות פחית בירה קרה, ואולי, לאיזה פארק אחר.