הוא ניכנס למכוניתו וחשב לעצמו הלא מכונית מדהימה היא זו ונזכר
כיצד קנה אותה ובנסיבות המשמחות של הצלחת בית הדפוס אשר היה
בבעלותו. אך כל זה היה לפני 18 שנה הדפוס כבר מזמן נסגר
והמכונית כבר מתפוררת. את זה הוא בחר לשכוח.

הוא נסע לו לדרכו ונזכר באהבתו באשתו היפהפיה שהיתה מועמדת
למלכות היופי ואף הגיעה למקום גבוה,הוא נאנח ואמר האין חיים
נפלאים הם אלה?. אך כל זה היה לפני 18 שנה אשתו העלתה משקלה
ואף התגרשה ממנו. את זה הוא בחר לשכוח.

הוא המשיך בדרכו ועבר ליד מספר ילדים שהביטו על מכוניתו הוא
חשב לעצמו האין זה נפלא ילדים אלו ודאי מכירים אותי מהעיתון
מכירים אותי וודאי מתפעלים ממכוניתי. אך למעשה צחקו הילדים
למראה מכוניתו הרעועה של האיש והזמנים שבהם הופיע האיש בעיתון
חלפו מזמן לפני 18 שנים. את זה הוא בחר לשכוח.

הוא המשיך בדרכו ונזכר בילדיו שהצטינו בלימודים  והעריכוהו כל
כך.אך כל זה היה לפני 18שנים מאז ילדיו אינם מדברים אתו עוד.
את זה הוא בחר לשכוח.

הוא הגיע ליעדו וחשב לעצמו כיצד מקום זה יעשהו איש עשיר עוד
יותר. הוא יצא ממכוניתו ונכנס לבנין שעליו השלט "לשכת
התעסוקה".