מה קורה כאשר שני יוצרים נפגשים זה מול זה
לדו קרב של חרוזים? התוצאה לפניכם...

(הנסיכה)
קח אותי לעולם של נסיכות ומשרתים,
נשק אותי כנסיך,
כדי שלנצח אתעורר,
מחלום המציאות.

שלך
היפייפיה הנרדמת

(הנסיך)
ריגשת אותי נסיכתי
אקח אותך בהקדם
אך לצערי באגדות
העולם לא כל כך התקדם
אין לי איך להגיע
חוץ מסוס עצלן
לכי, התארגני לך
יש לי עוד קצת זמן
ועוד סיבה קטנה
שבשלה תחכי
היא הקידמה שגם פסחה
עליי בצעד ענקי
ולכן כדי להעיר אותך
אין עוד שעון מעורר
ורק עם נשיקה
תעברי למצב ער
הגישי לי שפתיך
וראי פלאי פלאים
איך פי כמו הנעל
לפיך/רגלך יתאים...

שלך
הנסיך העירני

(הנסיכה)
זה טוב ונפלא,
שהזמן כאן לא רץ,
גם אם תקבע איתי בזמן,
גורלך כך נחרץ,
ותאלץ להמתין,
שעה, או שעתיים,
אך לבסוף ארד עם שמלת מלמלה,
ואחבק בשתי ידיים,
ארצה לדהור מכאן רק היזהר,
בין חלום למציאות,
כאן זה כביש, יש מכוניות,
שלא נדרס בטעות,
רוצה שתקח אותי לשם,
שאראה את הזריחה,
כי מאיכן שאני מסתכלת,
יש אך ורק שקיעה,
במבט על תל אביב,
אפופת העשן,
ואני רוצה ירוק עד,
עם אלף כיווני דגן, (כמו אלף כיווני עשן בשיר הפרחה)
אז חלום אותי נסיך יקר,
סחוף אותי במלים,
כי אתה עושה זאת מצויין,
ואין כבר זמן,
אז ארוץ נא להסתדר,
הפיה כבר הכינה השמלה,
עכשיו רק נותר לי,
להמתין לכרכרה...

שלך
הנסיכה המאחרת.