ריפחנו.
רקדנו באוויר,
בכדור של זכוכית,
בועת גן עדן.
פרנויות, ויכוחים,
אוויר וקצת רוח,
ועולמנו יציב מכל.
דלקנו מעלה
במחול זוגי,
נסקנו כסמל.
הקנאים מסביב,
הם כה קטנים מגבוה.
גשם, ברד,
שקוף,
שהלא מוכר יגיע.
מדים וריחוק,
דופן הבועה,
דקה נהייתה.
נשיקה בכדור
לכדור בנשק.
נהרגתי.
צונח מטה,
אטמוספרת אמת
מתקרבת,
מנפצת זגוגית
ונחתכים מכאוביי.
בודד,
בהשתקפות העצמי
נעלמתי גם כן.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.