סתם אחד / העיר הגדולה |
שמעתי נשימותיה,
קולות המייתה.
והפחתתי. קול אחר קול. החסרתי.
צופרי משאיות,
חריקת בלמים,
צפירת רכבות,
קריאת אמהות,
שירת הרוכלים,
הפחתתי קולות. אפילו ציוץ ציפורים.
ואז שמעתי בברור את האנקות.
קולות האוהבים.
בחדרי חדרים,
בניבכי מבוכים,
במלונות, במכוניות,
ברשות הרבים, שמעתי.
והפחתתי אף אותם
ודממה השתררה.
עיר ללא אהבה. גדולה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|