צווחת עורב, הוא רואה אותה יושבת, כינורה בין רגליה, שערה
הגולש אל מיתריו ומבין אצבעותיה בוקעת מוזיקה שסוחפת את כל
הרגע מצליל אחד אל משנהו. גופו רועד, הוא מנסה לגזול מבט
מעיניה הרכות, אך הן רחוקות כל כך וניסיונותיו רק מרחיקות את
דמותה יותר ויתר, והמנגינה כבר בקושי מגיעה אל אוזניו עד
שמתחלפת בקול צווחה נוראה.
הוא פוקח את עיניו בבהלה למראה עורב היושב על אדן חלונו הפתוח
וחתולו שרוע בפינת החדר, מה שמשונה, מכיוון שהיה נוהג תמיד
להתרווח בצמוד לראשו. העורב התעופף במשק כנפיים חד, והוא רק
רצה שהשמש תעלה ואיתו ההשלמה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.