הכי רחוק שהגעתי עד היום, זה למחשבה שלי, לא הרחקתי הרבה, אני
יודעת. זה מפחד, וגם שם הכי רחוק שהגעתי אליו - המחשבות שלי.
מפחיד, אני מגלה שם דברים תוך כדי עלייה בסולם המחשבות וזה
סולם שלא נגמר.
שלב ועוד שלב, פשוט לא נגמר וכבר אין לי מושג לאן הוא הולך ומה
זה המחשבות האלו, הזויות למדי,
לחשוב שממנו וממני עוד ייצא משהו?!
לחשוב שאני הבנאדם שהוא אוהב?!
לחשוב עליי ועליו בחוף הים מול השקיעה הכי רומנטית בעולם?!
המחשבות האלו, כאלו יפות, אני כל כך חושקת בהן שזה מפחיד.
אני מצטערת שזה הכי רחוק שהגעתי זה המחשבות שלי, זה פשוט מתוך
פחד, והפחד חונק אותי, והסולם לא נגמר, ועוד מחשבות, ואני לא
יכולה יותר, אז החלטתי שאני הולכת יותר רחוק - למציאות, גם היא
מפחידה, אבל אני חייבת להגיד לו שאני אוהבת אותו!
מי שמכיר אותי שלא ישאל מי זה אותו, תודה :) |
