מיקה פרץ / חו''ל |
והחול הינו רך ולבן.
היא בוערת פראית לא מוכרת,
הוא עיני מסנוור, לא מובן.
אנשים מתהלכים במהירות,
אנשים היודעים את העיר.
הם חולפים על פני בזהירות,
ורצים אל הים הקריר.
רק אני לעצמי משוררת,
כותבת על פלא וצחוק.
רואה, אך לא מוותרת.
אשוב לביתי הרחוק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|