הייתי קונה כרטיס הלוך
לארץ החורים האבודים
הייתי מוצאת בה את הבתולים
ואז היינו מתאחדים
ומטיילים בין עיגולים
מחוררים של דפדפות
ומסתכלים במנעולים
בארובות החשופות
מגלגלי עיניים.

הייתי מחכה בתחנה
לארץ החורים האבודים
הייתי נפרדת מפינות משוייפות
בין אנשים חדים
ומשלמת בבהונות
שבצבצו מנעליים, חותמת
בחוטים מצלקות שברגליים, רושמת
קבלה בעצמות  הקרסוליים
המרוסקות
על גביי מצבות ריקות.

הייתי נוסעת
לארץ החורים האבודים
להזדכות
על כל הציודים:
חור מול חור, עקב מול עקב - -
אבל גם את הכרטיס
צריך לנקב.