החרציות פורחות,
עצים מלבלבים
ובוהק של זריחות
מפציע בין עבים.
ריחות הרגבים
שהרטיבם מלקוש,
המים בגבים
המסרבים לגלוש.
שדות מתלהבים
בלהבות פרג
ואנו סובבים
סביב סעודת החג.
שולחן מואר נרות
עטור בשבולים
וקערת הסדר
גדושה מאכלים.
ההגדה פתוחה
וכל דכפין ייתי,
כוס יין מבליחה
מאודם המשתה.
האבא מברך
ואנו מקשיבים,
אל האפיקומן
נחתור כגנבים.
הכל כבר מזומן
לבוא הגלעדי
אך אנו כבר מזמן
על אמא נרדמים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.