|
כאשר הביחד נמוג
הבדידות היא ברכה, לא קללה,
אך בכל זאת הוא חש את עולה
כשחג מתקרב ונחוג.
כאשר משפחות-משפחות
מתכנסות סביב שולחן המועד
והלב מתרגש ורועד
בין היין לבין הברכות.
כאשר בין כל ידידיו
לא מוצא אף חבר לצרה
המוכן להיות לחברה,
לעבור את החג יחדיו.
ולבסוף מעביר את לילו
אל שולחן משפחה לא-לו.
מתוך מחרוזת הסונטות: "שירי בדד" |
|
|
"בקומך בבוקר
משתנך, פו" אמר
לבסוף חזרזיר-
"מה אתה אומר
לעצמך?"
"מה יש לארוחת
הבוקר?" השיב
פו. "ואתה,
חזרזיר, מה אתה
אומר?"
"אני אומר: מי
יודע מה יתרחש
היום."
פו הניע ראשו
מתוך הרהורים.
"אותו הדבר,"
אמר.
(פינקי חוזרת
קצת לילדות) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.