רגע לפני שתרדם,
שניה לפני שאשמע את נשימותיך העמוקות,
המעידות על היותך שרוי בשינה עמוקה...
רגע לפני שהחדר יוחשך לחלוטין,
לפני שאשכב על הגב כל הלילה,
מבטי מקובע בתקרה ושנתי נודדת...
למקומות רחוקים.

לפני שאנסה שוב,
כמו בכל הלילות הקודמים,
למצוא דרך נכונה להגיד לך את זה,
אבל לא אמצא.
היא לא קיימת.

ועד שאאזור אומץ ואנסה להוציא
הגה מהפה-
אשמע את נשימותיך העמוקות,
ואתמלא קנאה.

כבר לילות שאני לא נרדמת,
והרוגע הזה שלך,
הנשימות הארוכות,
הדרך שבה אתה נושם,
ובמיוחד הדרך שבה אתה נושף את האוויר החוצה-
בנשיפה חרישית ושקטה...
מוציאה אותי מדעתי.

תמשיך לנשום אהובי,
פנימה והחוצה,
לעולם לא אתן לך להתעורר למציאות.
אני מבטיחה.