כל עוד אין לנו מה להגיד
כל עוד אתה לא ממש כאן
אני אוכל להמשיך.
מתוק הוא העצב כאשר אין לו סיבה
מרים הם הלילות כשאין סיבה לקום למחרת.
התהיה כאן לידי כשאתעורר?
או שאמשיך לישון?
האם זה אצילי מצידי לסרב לבכות,
כשאתה מאיים לברוח?
תלך, אני מבטיחה לא להסתכל
תנסה לשכוח
אני יודעת שאני אשכח!
מה שהיה בנינו אי-אפשר לשמור
ולא צריך לזכור, לא כדאי
כל אחד ימשיך בדרכו,
עד שאין דרך חזרה.
1998
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|