תשאיר קצת מהעצב אצלך
אל תיזרוק אותו בלי מחשבה
אין לדעת מה יביא מחר
או מה שנותר מאתמול, אולי יותר?
מחשבות רצות בתוכי, עם הדם
במירוץ בלי מנצח
עם יכולתי, לו יכולתי
הייתי רצה גם.
שקט וריח של משהו שלא שקט
זאב מתגנב בין הצללים.
עוד מקום בלי שם, שוב זמן בלי מטרה.
שבע נשמות ואולי גם אחת מיותרת
שבע מחשבות ואין לי בכלל כוח לחשוב יותר
זה נמוך וזה כואב
לא מגיע לי יותר טוב
ואולי בעצם כן?
קח אותי למשהו אחר
כי תקופות מתות כאן בקצב אחיד
שבע מנגינות בלי לאהוב
תבוא כשכבר כואב מאוד
כשאין לך ברירה אחרת
תבוא כשמתחיל לרעוד, כשלא מפסיק לרעוד
אין לי ממש לאן ללכת
אלא אם-כן תבוא רוח חזקה כל-כך
שתיקח
אותי למקום אחר.
כי תקופות מתות כאן כל הזמן.
1998 |
