כן, כבר אמרת לי שאין יותר על מה לדבר
וראינו איך דמעות לא עוזרות כשמשהו לא בסדר
עוד יום לא ישנה, פחות יום לא יהיה,
מישהו צריך לוותר.
שכחתי להזכיר שגם אני לא רוצה יותר.
לא, לא ממציאה את זה, כדי להשתוות
ואהבה עיוורת מתישהו מתחילה ליראות
ביססנו שנתיים על חלומות
למדנו לא לקוות, יום יותר יום פחות,
בסוף שכחנו לאהוב.
ברגע זה אין לי חשק לקום וללכת
אולי נדחה למחר?
אתה תישן בסלון, או שאני זה לא משנה.
צריך לעבור על מה הולך ומה נשאר
צריך להחליט מה בדיוק קורה,
איך נסיים משהו שהתחיל לפני שאני זוכרת
ומה אם נתחרט? עוד שבוע, עוד חודש
מותר לשנות דעה?
ומה אם יהיה בלגאן? אם תראה אותי עם מישהו אחר?
תקנא?
טוב, אני נסחפת, ואין על מה לדבר, ואי-אפשר לתקן
ומישהו צריך לוותר.
1998 |
