מביטה ברחוב, מחייכת בלי סיבה
שברי חיי המנופצים
-אוחו לחתיכה שלמה
לפתע בכביש הרחב, שם לא הרחק
טנק משוריין קוצים הופיע
ושבר את המפרק
תאונה גדולה, שרפו השמיים
צבעים של ארגמן
גשם, החל ליפול
על הקריסטל
שברי הזכוכית עפו
פרסו את כנפיהם
ועם כל פיסה שעפה
אני נשברת יותר ויותר
רואה אותו מהעבר השני
ובינינו משאיות נושאות חצץ
מקימות חיץ בינינו
ובין אושרי הרב
לאט לאט הכביש מפונה
ושום דבר לא נשאר
רק אני-הזכוכית ושברי |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.