שוברי שיוויון / Digging Pain |
אולי אם אתעלם הם יעלמו,
חי בשקר שמשקר לעצמו,
הכל זה סתם דרעק.
זה כבר מאוחר מידי לשנות,
אין עם מי להזדהות,
הרצון שלי לקיום מבטל כל דבר אחר,
ואני לא מוותר.
ואז זה חודר כמו כדור לרקה,
מתענג על עצמו בדקה מתוקה,
מבטל כל רצון לקיום מגעים,
הכאב שחודר ומתחיל מבפנים.
אני מכיר את צליל חיכוך המתכת,
הרגשה מתוקה של מתכת חותכת,
הכאב מתחפר ולא יעזוב,
אולי זה אני שלא יודע מה טוב?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|