ליאה הסתכלה על השעון, ולא האמינה שעברו רק שתי דקות בקושי מאז
הפעם האחרונה שהיא הסתכלה עליו, למה השיעור הזה לא נגמר כבר?
על מה כבר אפשר לדבר כל כך הרבה זמן?! היא המשיכה במחשבות שלה
על מה היא תעשה כשהיא תראה את מייק, אם היא תדבר אליו, או שרק
תחייך, אחרי הכל היא לא רוצה שיחשפו אותה. אותם. זה ההסכם שיש
לה עם מייק, הם רואים אחד את השנייה כל יום בבית הספר, אבל הם
לא מדברים אחד עם השנייה, כי אסור, עדיין לא בכל אופן, כי היא
עדיין חמשושית והוא כבר שמיניסט, והחברה' לא ייקחו את זה הכי
בקלות. אז היא שוב הסתכלה על השעון, הפעם עברה רק דקה, והיא
כבר התחילה להשתגע, זה כבר היה יותר מידיי ממה שהיא יכלה
לסבול, מה כל העולם נגדה? מה כבר היא ביקשה - להיות נאהבת ע"י
הבחור שהיא אוהבת? זאת לא בקשה מוגזמת, ורק בגלל צרות המוח של
הבית ספר הזה היא צריכה לרסן את עצמה בכל פעם שהיא רואה אותו.
היא שוב פינטזה על סוף הלימודים, כשהוא יבוא אליה, ויאמר לה
שזהו, נגמר הסבל. שהיא כבר לא צריכה לחכות יותר, שהיא יכולה
להיות איתו, והוא איתה, ואף אחד לא יוכל לעשות שום דבר בקשר
לזה. שירי פופ קיטשים עלו לה בראש והיא הרגישה יותר טוב, היא
ניצחה את הדמעות שלה, שוב. ואז השיעור התחיל לעבור מהר יותר,
וכל הכיתה נראתה לה שמחה יותר, משתפת פעולה יותר, כבר לא אותה
חבורה של ילדים קטנים, טוב, בעצם עדיין אותה חבורה של ילדים
קטנים, אבל הפעם הם היו מאוחדים, כאילו שהם הרגישו שהכל הולך
להיות טוב יותר. מהפעמון בקע אותו צלצול מרגיז שמזכיר מאוד
אוטו גלידה, וכל הילדים פרצו מהכיתה לחופש, כל הילדים חוץ
מליאה כמובן, היא בוגרת מידיי בשביל הפרץ הילדותי הזה. היא
הלכה במהירות, אבל לא ריצה, לשכבה של יב', ומיהרה להיכנס
לשירותים שלהם, אחרי הכל היא לא רצתה להיחשב לאורבת קטנה
שעוקבת אחר שמיניסטים, כי זה כבר ממש עלוב. היא שמה על עצמה
טונות של איפור, ויצאה החוצה. למזלה, גם הוא היה בחוץ, הוא
החליף כמה מילים עם חברים שלו, וכמובן שהוא לא יכל להפסיק
להסתכל עליה, "הוא כזה שחקן גרוע" היא חשבה לעצמה, וחייכה עליו
בסתר. והוא מצידו העמיד פני שקוע בשיחה שלו עם חברים שלו, היא
ניסתה להקשיב למה שהם אומרים והצליחה לקלוט רק מספר מילים "כמו
בערוץ הילדים", "הקליפ החדש של בריטני" ו"סוודר סוף הדרך" והיא
חשבה שבטוח שהוא עושה את עצמו כזה רדוד וטיפש רק כדי שהם לא
יחשדו בשום דבר. היא יצאה מהר מבית הספר ומיהרה לבית שלה, כדי
שהיא לא תתפספס שיחה ממנו, שוב, זה תמיד קורה לה וזה כל כך
מעצבן אותה. היא הגיעה הביתה מהר, ורצה לחדר שלה. היא נשכבה על
המיטה שלה והסתכלה על הטלפון, אבל הוא נשאר מאובן, לא צפצף
ושום דבר, והיא חשבה שזה מאוד מוזר. היא לקחה את הטלפון של הקו
השני, ותוך כדי האזנה לטלפון השני היא התקשרה לאימא שלה. "אימא
היי, תקשיבי נראה לי שהטלפון של הבית לא עובד" היא פלטה
במהירות, לא היה לה זמן, יכול להיות שהוא מנסה להתקשר אליה
בדיוק עכשיו והוא מתעצבן שהוא לא יכול להשיג אותה. "ליאה
מותק,כבר בדקנו אותו חמש פעמים השבוע והכל בסדר איתו, למה את
עושה את זה כל יום?" אימא שלה שאלה בדאגה וליאה התרגזה ואמרה
לה "טוב אימא אין לי זמן לזה, יש לי מלא שיעורים, אני צריכה
לנתק". ובריצה עלתה לחדר שלה. "למה הוא לא מתקשר" היא חשבה
לעצמה, יכול להיות שהוא לא בבית, "טוב ננסה להתקשר אליו". היא
הרימה את השפופרת וחייגה מהר את המספר שלו, חיכתה חמש צלצולים
ואז הוא הרים וענה "הלו?" מוזר שכזה. היא ניתקה כי היא ידעה,
זה היה סימן מוכר בינם, חמש צלצולים, והלו מוזר זה אומר שהוא
לא לבד, ושהוא לא יכול לדבר כרגע. היא נשמה לרווחה ונשכבה על
המיטה מחייכת ומאושרת מאין כמוה, מתכננת מה ללבוש ביום האחרון
של הלימודים, כשהוא יבוא אליה והם סוף סוף יוכלו להיות ביחד.

שנה לאחר מכן, ליאה הלכה במסדרונות בית הספר וחשבה מחשבות של
ליאה, ופתאום היא ראתה את מייק עם איזה שביעיסטית, מתנשקים
וצוחקים. היא לא כעסה, להפך, היא חייכה מאוזן לאוזן, ושרה
לעצמה שיר אהבה פופי קיטשי וחרוש מידיי, ואפילו קיפצה קלות.
היא ידעה שזה הסימן המוכר בינם, הוא מנשק מישהו מהשביעיסטית,
כלומר שהוא יבוא אליה היום בלילה, כמו בכל הלילות, להסתכל עליה
ישנה ולאהוב אותה מרחוק, אחרי הכל האהבה שלהם מושלמת מידיי
בשביל להרס בכל הקטע הגופני הזה. האהבה שלהם היא אהבה שמימית,
והיא לעולם לא תקבל ביטוי בעולם החומרני הזה, אלא רק כשהם
יעברו את הרמה הזאת של האנושיות, היא ידעה את זה. זה היה הסכם
בינם. הוא כמעט תמיד היה עושה את זה. זה היה בשביל להעלים את
כל האלו שהיו אומרים משהו על האהבה המושלמת בינו לבין ליאה,
ובכך הורסים אותה במחשבות שליליות. היא ידעה את כל זה, זה היה
ברור, מה חשבתם?