הרגעים שאת פשוט מרגישה את הכאב צף למעלה
יוצא מבפנים
ולא ידעת שהחבאת בפנים כ"כ הרבה
והדמעות פשוט עומדות בעיניים
מחכות לצאת בשיטפון
ואת מנסה איכשהו להחזיק אותן בפנים
ובאותו זמן מקווה שיצאו כבר
כי נמאס לך להחזיק הכל
וכל פעם שאני מאבד את עצמי לכמה דקות
מרגיש את הדמעות עומדות שם ובוהות בי
כאילו שואלות אם אני מרשה להן לצאת
אבל את יודעת
שאף אחד לא יהיה שם לבכות איתך
ובטח שלא בשבילך


לשלכת,
גם באביב.

בהשראתך ובשבילך.