לא סובל את הלחישות שלך,

פכפוך סמיך של הברות פתוחות תחת כפות רגליי.

כבר שבועיים שאנחנו נפגשים על בסיס יומי ועדיין לא הייתי מזהה
אותך

ככה סתם, ברחוב או מתחת לשמיכה כשרק מנורת קריאה 40 וואט
דולקת.

והיית בא אליי בצחוק אפרפר, ולוחש הברות פתוחומחוברות שהפילו
אותי

לתוך שינה מופרעת וחלומות פורנוגרפיים שלא מגיעים לשיאם
ושדרכם

הן נשמעו הכי מאיימות, הלחישות שלך. אז, האצבעות המסתרגות של

העונג החלומי והלחישות המקומיות היו משוטטות עליי בתאווה,

ובכל רגע נתון, א, ב או ג, חרכו את בשרי.

ככה זה. כל לילה אני מתעורר לריח של בשר חרוך והלחישות שלך.