לו מילים היו נחלה,
היית אתה בעל האחוזה.
פתיין היודע
דרך מילה ופגיעתה,
זורה אותן כמחרוזות פגומות,
אבניהן בורקות,בוהקן מתעתע,
מבטיחות,מעתירות, מושכות כבקסם
והאוחז בן משחיר כפחם.
אתה, שאולי מעולם לא שמעת
מילים שרצית, בילדות נעזבת
כובשת רצון,למדת
משעול ודרך,פסיק ונקודה
ומלאכת התעתוע של מילות האהבה.
עד בוא יום בו ייהפכו מילותיך עליך,
ונפשך תתעטף בן ככסת שחורה,
אז תבין משמעות הבטחה,
שמסכת במילה.
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
השיר עבר שינוי מגירסתו המקורית.
תודה גדולה ליוצר יעקב שי שביט. |