|
הנה אנשים גדולים
הנה אנשים מדהימים
בונים לי את החיים
ואותי כל כך אוהבים
אני אותם אוהב לעד
כל פעם ששומע את שמם עובר בי רעד
ואני יודע שמכל הטיפוסים
אלה הכי גדולים
אבל אז אני נחנק
בעצמי נאבק
שומע את הקול
שרוצה להרוס את הכל
רואה אורות ונצנוצים
שלא קיימים
זה קורה כמה דקות
שמתמשכות כמו שנים
אחרי שזה יגמר
לא כמו שהייתי אשאר
רק מקווה לא להיות תמים
עד שיגמרו לי החיים
אני נורא עייף
מת לישון
ברגע הראשון
עושה דרכי אל המיטה
ברגע השני
יורד אל הקרקע
אני חייב ללכת
לא יכול לברוח
אלוהים מאיפה אשיג את הכוח?
אז אני נחנק
בעצמי נאבק
שומע את הקול
שרוצה להרוס את הכל
רואה אורות ונצנוצים
שלא קיימים
זה קורה כמה דקות
שמתמשכות כמו שנים
אחרי שזה יגמר
לא כמו שהייתי אשאר
רק מקווה לא להיות תמים
עד שיגמרו לי החיים
רואה בחורה יפה
את החזה באויר מניפה
בהתחלה אני המום
חושב על זה והמצב עגום
לא קורה כלום
עד לסיום
עד כמה באמת מוחי סובל מזיהום?
אז אני נחנק
בעצמי נאבק
שומע את הקול
שרוצה להרוס את הכל
רואה אורות ונצנוצים
שלא קיימים
זה קורה כמה דקות
שמתמשכות כמו שנים
אחרי שזה יגמר
לא כמו שהייתי אשאר
רק מקווה לא להיות תמים
עד שיגמרו לי החיים. |
|
בלילות הבמה, גם
אנשים זרים
אוהבים להתפשט
ולשיר באיידיש,
מוזרות או שמא
שיגרה ? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.