ואני מדברת באוזניו, בשעה שאין איש איתנו בחדר על ייסורי נפש
מתלבטת שאין להכילם ועל ספקות האוכלים את המוח ועל מכאובי רוח
נוראים ועל כשרונות האובדים בתוהו ועל רפש ועל שתיית יין לשכרה
ועל חירות החיים והצורך להמלט בשם כל הקדוש לי,
והוא היה מתראה לעיתים כשעיניו הרצות משחקות ושערותיו פרועות
בחן מיוחד ופניו סחוטים והליכתו לא ישרה קצת והיה מדבר בליאות
ודבריו רבים והבל של יין היה נודף מפיו,
הוא היה חוזר ומספר כי תולעים זוחלים ברפש וחיים בו;
שיצאנו אפלת הערב עטפה את המרחבים ונארגה באד הקריר המיתמר
ועולה מהם, הלכנו יחד ורמסנו את האדמה הרכה הולכים שותקים
והומים בחשאי. |
